תמורה שונה לדירות שונות – מה באמת השתנה בפינוי-בינוי?
משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית פרסמו הנחיה חדשה: מותר להעניק לבעלי דירות שונים באותו בניין תמורות שונות.
זה לא שינוי מופשט – זה בא לכבות שריפה אמיתית.
לפני כשלושה חודשים קבע בית המשפט, בפרויקט פינוי-בינוי ברמת גן, שתמורה זהה לכולם עלולה לפגוע בעקרון השוויון.
מה קרה שם בפועל?
הוצעה נוסחה אחידה: תוספת של 12 מ"ר, מרפסת, חניה ומחסן – לכל דירה.
דיירת עם דירה של 104 מ"ר טענה שמדובר בקיפוח: אצלה זו תוספת של כ-11% בלבד, בעוד בעל דירה של 35 מ"ר מקבל תוספת גדולה פי שלושה, באחוזים.
בית המשפט קיבל את עמדתה. השוויון, כך נקבע, נמדד ביחס למצב הקיים – לא במטראז' זהה לכולם.
מה אומרת ההנחיה החדשה?
מותר תמורה אחידה, ומותר תמורה יחסית – הבחירה בידי הצדדים.
בעל דירה ייחודית (פנטהאוז, דירת גן, או דירה גדולה משמעותית) יכול לטעון להיעדר כדאיות כלכלית אם התמורה מתעלמת מהייחודיות שלו.
הבניין מתחלק לקבוצות של דירות דומות – לא בדיקה פרטנית לכל דירה.
כל תמורה חריגה חייבת להיות מדווחת ליתר הדיירים.
העמדה שלנו
העיקרון נכון, ובעצם מעגן פרקטיקה שכבר קיימת בשטח.